מאילו מכשולים להמנע בראיונות תעסוקתיים?

הכותבת בעלת M.A. בלימודי עבודה מאוניברסיטת ת”א, וניסיון עשיר בניהול משאבי אנוש, כולל ייעוץ ולווי מנהלים ועובדים, פיתוח ארגוני, אבחון מועמדים לעבודה, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בארגונים.

ראיון העבודה הוא מבחן המיון הנפוץ ביותר בארגונים. עם זאת, רבים מבקרים את השימוש בראיון ככלי לאבחון ולגיוס עובדים, והסיבה לכך היא שמחקרים הראו, כי תוקף הניבוי של ראיונות נמוך. כלומר, נמצא כי ראיונות מנבאים פחות טוב מכלי מיון אחרים (כמו מרכז הערכה או דוגמאות מהעבודה) את הצלחתו של המועמד בתפקיד.

למרות זאת, במקרים רבים הראיון הוא כלי מיון יחיד, ועל-פיו מתקבלות החלטות.

הניסיון המקצועי שלי כמנהלת משאבי אנוש, הכרות מעמיקה עם עבודתם של מנהלי/ות משאבי אנוש ומנהלי/ות גיוס אחרים, עבודתי עם מכוני מיון ופסיכולוגים/ות תעסוקתיים מעלה כי ישנן מספר שאלות, החוזרות בתדירות רבה בראיונות עבודה.

10 שאלות שכיחות בראיונות עבודה

  1. ספר לי על עצמך.
  2. מהן החולשות שלך?
  3. מהן החוזקות שלך?
  4. למה לבחור בך לתפקיד/ להעסיק אותך/למה לשכור אותך לעבודה אצלנו?
  5. איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים מהיום?
  6. מה יהיה לך קשה בתפקיד החדש?
  7. מה הידיעות שלך בתוכנות מחשב? (אקסל, power point..בהתאם לדרישות המשרה)
  8. מה אתה מחפש? איזה תפקיד אתה מחפש/ מה מעניין אותך בתפקיד אצלנו?
  9. איך תתמודד עם… מצבי לחץ/ריבוי משימות/שעות עבודה ארוכות/ניהול אנשים?
  10. האם יש לך תוכניות להרחבת המשפחה/סידור לילד/ים?

 

אלה גם 10 השאלות הגרועות בראיונות עבודה.

השאלות האלה לא משרתות את מטרת הראיון, והיא איתור מועמד העונה על צרכי הארגון.

 

מה הסיבות לכך שהשאלות האלה גרועות כ”כ?

אתמקד בהסבר כאן  בחמש השאלות הראשונות-

 

  1. ספר לי על עצמךהשאלה, אומנם, נועדה לבדוק עד כמה המרואיין ממוקד בדברים שלו, ומכוון מטרה. אבל, זוהי גם הזדמנות למרואיין להציג את עצמו באופן היעיל ביותר עבורו. רוב המרואיינים בתשובה לשאלה הזו סוקרים את הניסיון וההשכלה הרלבנטיים לתפקיד. מרואיינים בתשובה לשאלה הזו- מספרים לנו את הדברים שהם חושבים שאנחנו רוצים לשמוע. הם בוחרים מה לספר ומה לא לספר. ממה אנחנו מתרשמים במקרה זה?- ממה שהמרואיין בוחר לספר ולא בהכרח מהמידע האובייקטיבי ביותר. לכן, בשאלה של “ספר לי על עצמך” יש פתח להטיות רבות שלנו במהלך הראיון ולטעויות בהערכת המועמד ובהערכת יכולתו.
  2. מהן החולשות שלך?– במקרים רבים נשמע תשובות, כמו- “אני פרפקציוניסט/ית”, “אני משקיע יותר מידי בעבודה, וזה בא על חשבון החיים האישיים שלי”, “אני עקשן כשמדובר בנושאים עקרוניים/מצפוניים” ועוד ועוד קלישאות מהסוג הזה. מרואיינים, לרוב, מציינים בתשובה לשאלה הזו תכונות שעשויות להיתפס גם כיתרונות עבור המעסיק. כלומר, תכונה רעה שהיא בעצם גם טובה. מרואיינים נערכים לראיונות ע”י קריאת טיפים באינטרנט, ע”י שיחות עם חברים, בני משפחה או אפילו אנשי מקצוע, ומספיק שיחוו ראיון אחד או שניים, בכדי לדעת שעליהם להכין מראש תכונה שלילית, שלא תיתפס כפוגמת בעבודה. לכן, השאלה הזו לא מספקת לנו מידע אמיתי ונכון. אין בה תועלת.
  3. מהן החוזקות שלך?– מרואיינים משיבים כאן ככל העולה על רוחם, ואנחנו מושפעים מהתשובות האלה בהערכה שלנו אותם.
  4. למה לבחור בך לתפקיד/ להעסיק אותך/למה לשכור אותך לעבודה אצלנו?– אנחנו, אומנם, מבקשים פה לדעת מה הערך המוסף של אותו מועמד בהשוואה לאחרים, ואכן ישנם מיקרים שבו המועמד יציג מציאות מדויקת, אלא שבמקרים אחרים המועמד מפריז ביתרונותיו כדי להתקבל לעבודה, ואז המציאות מכה בנו בפנים עם תחילת עבודתו אצלנו כשאנו מתקשים למצוא את הקשר בין מה שהעיד על עצמו בראיון לבין מה שקורה ביומיום בעבודה.
  5. איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים מהיום?-  בשאלה הזו אנו רוצים, בין היתר, לבדוק את היכולת של המרואיין לתכנן את הקריירה שלו, להגדיר לעצמו מטרות לטווח הקצר והארוך. ואולי החשוב מכל, אנחנו רוצים לבדוק עד כמה התוכניות עשויות להתממש בארגון ותוך כמה זמן. אבל, לרוב במענה לשאלה זו יאמרו המרואיינים כי הם מעוניינים להתקדם בתחום המקצועי שלהם בטווח של שלוש או ארבע שנים מהיום, והם יציינו בדיוק את התפקיד “מעל” התפקיד שאליו הם מרואיינים עכשיו. איך זה עוזר לנו באבחון המועמד שלפנינו? אז זהו שלא. זה לא עוזר.

 

מה ניתן לעשות כדי לענות על החולשות של הראיון הקונבנציונאלי?

ראיון מתאר התנהגות הוא ראיון שעונה על החולשות העיקריות של הראיון הקונבנציונאלי. הראיון מובנה, רלוונטי לעיסוק ומבטיח למשתמש בו הסתברות גבוהה יותר לבחור את המועמד המתאים לתפקיד.

השאלות ‘בראיון מתאר התנהגות’ מתבססות על הניסיון הקודם של המרואיין, למשל- “תאר לי מקרה בעבר שבו..”.

השאלות בראיון מתאר התנהגות נגזרות מהקריטריונים להצלחה בתפקיד, שהגדרנו מראש בניתוח העיסוק. מה שאומר- שנדרש ניתוח עיסוק לפני שמתחילים לראיין. ניתוח עיסוק כולל את המיומנויות, התכונות והכישורים לביצוע מוצלח של התפקיד.

 

טיפים לשיפור הראיון:

  • הגדרה של2-3  שאלות לכלקריטריון להצלחה בתפקיד (כגון- אסרטיביות, סדר וארגון, יצירתיות, עמידה בתנאי לחץ ועוד. שוב, הקריטריונים נגזרים מהמשרה המוצעת), אך לא יותר מדי (כדי לא להעמיס על הראיון).
  • שאילת שאלות פתוחות ללאנקיטת עמדה (לדוגמא- “ספר לי על מצבי לחץ שהתמודדת איתם בעבודה הקודמת שלך”)שאלות כאלה מעודדות את המרואיין להתבטאומאפשרות לשאוב מידע אמין יותר ביחס אליו.
  • שאילת שאלות מתארות התנהגות, המתייחסות למקריםאמיתיים בעבר.  שאלות מתארות התנהגות (“ספר לי על מקרה בעבר שבו?”) עדיפות על שאלות היפותטיות (“מה הייתעושה אילו?”). הסיבה היא ששאלות היפותטיות (“מה תעשי אם?.. איך תתמודדי עם..מצבי לחץ/לקוח קשה ותובעני/ריבוי משימות”) מובילות לתשובות היפותטיות.. הן מעודדות את המרואיין להשיב באופן שירצהאת המראיין, ולאו דווקא מלמדות על צורת החשיבה שלו והתנהגותו האמיתית במצביםכאלה.

 

דוגמא 1

כאשר אנו מעוניינים לבחון עד כמה המועמד יוזם באופיו, נשאל-

תאר לי חידוש/שינוי יוצא דופן, שהכנסת למקום העבודה.

שאלות עזר-

  • מה היה החידוש/שינוי?
  • על איזה צורך ענה החידוש/שינוי?
  • מה היו האלטרנטיבות?
  • איך זיהית את דרך הפעולה הרצויה?
  • למה הוביל הכנסת החידוש/שינוי?

דוגמא 2

 

בעבודה במוקד נדרשים לפעול עפ”י כללים רוטיניים וקשיחים. תאר לי מצב שבו לחלוטין לא הסכמת עם דרך העבודה שנדרשת אליה.

שאלות עזר-

  • מתי זה קרה?
  • מה הביא לכך?
  • מה עשית?
  • את מי יידעת בנושא?
  • מה קרה בסופו של דבר (מה הייתה התוצאה?)
  • מה למדת מכך?

 

בראיון זה אנחנו שואלים “מה עשית?” ולא “מה אתה מספר על עצמך?”. זה ינבא את ההתנהגות בעתיד.

 

לסיכום, לראיון מתאר התנהגות מספר יתרונות, והחשוב מביניהם הוא שראיון מתאר התנהגות מאפשר למראיינים להפיק מידע טוב יותר, המוביל לשיפוט טוב יותר אודות ביצועי העובד.

באמצעות הכללים שמניתי, ניתן לצמצם משמעותית את הטעויות וההטיות המצויות בראיון, ולהביא לזה שהיכולת שלו לנבא את הצלחת המועמד בתפקיד תגדל משמעותית.

  

לפרטים אודות הדרכות בתחום- שילחו לנו הודעה  לכתובת מייל info@thinkdif.co.il

או התקשרו לטלפון 050-6446438

0 replies

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *